צעדתי מתוח בתוך הסבך. צווחות נשמעו מצדדי ומעלי התקדמתי בזהירות לפי הקולות,משתדל לא להקים רעש ולו הקל ביותר.ואז,שמעתי צרחה חדה ישר מעלי,הרמתי את ראשי ועל ענף מולי הם ישבו.שלושה פרצופים שחורים קרחים אוזניים מחודדות עיניים גדולות ושיניים בהם לעסו בתאווה רבה זחלי חיפושית, זה היה פייד טמרין, הקוף שמככב בראש רשימת הקופים שנמצאים בסכנת  הכחדה באמזונס.כולו בגודל כף יד ועם פרצוף של חיזר.אם הייתי רואה רק ציור שלו,הייתי נישבע ש"אין חיה כזאת."

חודשים הסתובבתי ביערות הגשם שבאמזונס כשמבטי מופנה מעלה מחפש את בני המשפחה הזאת.שחלקם לצערנו עוד מעט נעלמים.גם עם המאמצים שנעשים לאחרונה לשמר מקומות חיות של מינים נדירים וניסיונות למנוע כריתת יערות וצייד לא חוקי.ניראה שגורלם של חלק מהמינים נחרץ.

""הייתה רק תשובה אחת לבעיה הזאת,עד כמה שהדבר נגע לי ,והיא להקים גן חיות משלי" כך,בהקדמה לסיפרו "גן חיות במזוודה" מתאר ג'ראלד דארל את הסיבות שהניעו אותו להקים את גן החיות בג'רסי. במשך שנים ארגן והוביל גראלד דארל  משלחות לאיסוף בעלי חיים לגני חיות.במשך הזמן הסתבר לו שאותם גני חיות לא תמיד סיפקו לבעלי החיים תנאי מחיה נאותים אבל הייתה עוד  סיבה אפילו דחופה יותר להקמת גן החיות .דארל היה מודאג מכך שבכל רחבי העולם נכחדים מינים שונים של בעלי חיים.ולמרות האגודות הרבות העוסקות בהצלת בע"ח בסכנת הכחדה.מינים רבים אינם זוכים להגנה מפני שהם קטנים מידי שאין להם ערך כלכלי או תיירותי. בדיוק עבור בעלי חיים אלו הוקם ב1959 גן חיות בגרסי.ישנה חשיבות רבה להקמת גרעיני רביה לבעלי חיים בסכנת הכחדה ,כך שבמידה ואזור החיות שלהם יינזק או יעלם תישאר קבוצה ועדיף קבוצות בע"ח מאותו המין במקלטים שונים.מינים הנמצאים בסכנת הכחדה מוחשית נמצאים בדרך כלל במקומות מצומצמים ולעיתים אפילו שריפה מקומית או כריתה לצורך בירוא יער לחקלאות עלולה לחרוץ גורלו של מין.

בגן החיות של גראלד דארל בג'רסי מתרכזים בעיקר במינים אלו ולא כולם מוזרים ומיוחדים כמו הפייד תמרין ובני משפחתו, תמרין אריה זהוב, תמרין אריה זהוב ראש, או תמרין ראש כותנה. שצורתם מוזרה עוד יותר משמותיהם.

מאחר ובעלי חיים נדירים, הם כמובן נדירים. המבצע הראשון המסובך הוא לאתר אותם. ורק אחר כך, לצוד אותם ללא פגיעה ביצורים.חלקם מאוד רגישים ולא קל להביא אותם מרחבי העולם עד לג'רסי ושיגיעו  בחיים ובריאים. אחר כך, ובעצם, כדאי לפני כן, לשער מה היצור אוהב לאכול ואלו תנאי חיים דרושים לו כדי לחיות ולא פחות חשוב גם להמשיך ולהתרבות. במהלך קבלת הרישיונות לצוד את חיות הבר הנדירות מתחייב גן החיות של ג'רסי שבעלי החיים נשארים שייכים לאותה מדינה כך שאין המדינה,(חלקן הגדול מדינות מתפתחות תפסיד משהו מאוצרות הטבע שלה).את גן החיות שלו ייסד גארלד דארל ב1959 לאחר מסע איסוף בקמרון המתואר בספר "גן חיות במזוודה." מספר שנים אח"כ התרכז האיסוף במאוריציוס. מדינת איים באוקיינוס ההודי מזרחית למדגסקר שעד המאה ה-16 האדם לא גילה אותם ומאז עשה שמות בטבע בכלל ובבעלי החיים בפרט. ב1681 נכחד לחלוטין הדודו עוף קרקע כבד וכנראה גם טעים שניצוד ע"י האדם ובנוסף קיניו נבזזו ע"י כלביהם וחזיריהם הדודו הפך לסמל/ לוגו של הקרן לשימור של גראלד דארל. במאוריציוס מספר מינים נוספים בסכנת הכחדה חמורה דארל וציוותו נרתמו למשימה :

היונה הורודה שב 1977 נותרו בטבע בסך הכול כ-20 פרטים כמה זוגות נאספו לגרסי ועל הנותרים שמרו אנשי גרסי ופעילים ממאוריציוס. מהלהקה בגרסי שוחררו כבר 41 יונים ורודות במאוריציוס.גרעין רביה עדין פעיל בגן החיות שבג'רסי

בז קסטרל זהו אולי סיפור ההצלחה הגדול מכולם בטבע נותרו בסה"כ 4 פריטים מספר פרטים שכזה נחשב בדרך כלל למקרה אבוד בין היתר בגלל שונות גנטית קטנה מידי.בתחילת הפרויקט החקרים האכילו אותם בשטח לוודא שיתחזקו הביצים נלקחו מהקר לאינקובאטורים דבר שגרם לבנים להטלת מילואים.הגוזלים שנבקעו באינקובאטור באופן מבוקר הוחזרו לטבע עם בייבסיטרים צמודים ל-100 יום עד שלמדו לעוף ולצוד לבדם.היום בנוסף לגרעין הרבייה בג'רסי ישכ-700 קסטרלים שעפים ביערות מאוריציוס.

ויש גם מין של תוכי גם הוא ממאוריצים ב1987 נותרו רק 12 ממנו בטבע ב1994

החל מבצע ההצלה שמירה על קינים בטבע תוספות מזון ניתנו וביצים וגוזלים נלקחו לגידול חלקם במאוריציוס וחלקם לגרסי ב1996 בקעו בשבי כבר 33 גוזלים ב1999 שוחררו לטבע כבר כ100 תוכים.

 לא רק מאוריציוס  איים מראש מועדים לפורענות שכן במקרים רבים לבעלי החיים אין פשוט לאן להימלט.באיים הקרביים חיה ג'אמיקה איגואנה שב1990 חשבו שנכחדה. חוקרים ששלח דארל מצאו מספר קינים של האיגואנה הדגירו את הביצים והחלו לגדל אותן עד לגודל בו יהיו בטוחות מטורפים ב1999 נימצא אי בקריביים בו ניתן להחזירן לטבע, ונותר רק לפנות אותו מעיזים לפני ההשבה.

 .גן החיות בגרסי הוקם בעצם כמקום מקלט וריבוי עבור מינים שכאלו ללא תלות האם בעל החיים מתאים לתצוגה לקהל בגני חיות גם הכלובים מתוכננים ראשית עבור דייריהם ורק אח"כ עבור הקהל.בחלק מהכלובים הצמחייה כה סבוכה שאת ציפורי הסבך שדרות בהם, כמעט ולא ניתן לראות.

 הגן פתוח לקהל כמקור הכנסה למימון תוכניות השימור השונות לחינוך לשימור טבע ולהכשרת צוותים של פקחים באותן מדינות בהם יש לאתר או להשיב לטבע את בעלי החיים הנדירים.עד 1999 כ1000 סטודנטים מכ100 מדינות עברו הכשה.ב1995 ניפטר גראלד דארל ומאז הקרן נקראת על שמו. אלמנתו לי מנהלת את הקרן. גן החיות ממוקם בשטח אחוזה שבמבנה המרכזי שלה ניבנה במאה ה-16 ומשמש היום כמבנה משרדים ומגורים בגן האחוזה ישנו אגמון וחורש טבעי בנוסף אליו נשתלו עצים בכל אזור בהתאם לבעלי החיים ששוכנו בו. שטח הגן כ32 אקר ובין היתר פועל בו גן ירק וחממה אורגאניים בכדי לספק מזון בריא יותר לבעלי החיים גם הגשת המזון מותאמת לכל בעל חיים, למשל, למור שרגיל לחטט עבור מזונו בתוך קני במבוק מזונו יוגש לו בתוך במבוק כדי שהמזון לא יהיה נגיש מידי למורים צריכים לטפס לצמרות לפתוח סלסלות שמועלות לשם ומתוכן למיין ולדלות את מזונם.

האי-אי למשל, מין למור שניראה כמו חיה שהורכבה ממספר חלקים על ידי אמן אבסטרקטי שלא מבין דבר בזואולוגיה פרצוף מחודד אוזניים ענקיות וכך גם העיניים כפות ידיים עדינות שבהם האצבע האמצעית גרמית ודקיקה האי-אי כמעט וניכחד במדגסקר (עקב אמונה תפלה שהוא מביא מזל רע ולכן יש להורגו), בגן החיות של גרסי קיים גרעין רביה שעליו גאותם.מאחר והאי-אי פעיל בלילה הפכו לו את שעות היום והלילה על ידי תאורה מלאכותית כך אורח חייו אינו משתנה והמבקרים יכולים להיכנס למסדרון חשוך ולצפות ביצור נדיר ומשונה זה בשעות פעילותו.

בטבע בעלי חיים לעולם לא נמצאים בבידוד גם בגרסי משתדלים להכניס לאותו  כלוב או מכלאה יורת ממין אחד אם זה אפשרי כמובן.כך אפשר למצוא את דב המשקפיים הנדיר מהאנדים עם חוטמנים.

למרות כל זאת הגן מאוד ידידותי למבקר בשבילים נוחים במקום מסעדה שכל הכנסותיה לשימור והצלת מינים נכחדים אם לא סיימת את ארוחתך בדרך כלל שחפים או אורחים לא קרואים אחרים ישמחו לחסל את השאריות.

אזור מסויים מוקדש כולו לבעלי חיים ממדגסקר והמבקר בו צועד ב"שביל מדגסקר". חלק מהצמחים הובאו ממדגסקר ליצירת סביבה אוטנטית יותר. באגם כמובן עופות וחיות המים. המרמוסטים והתמרינים מסתובבים חופשי ביער סבוך, ולמעשה אינם כלואים כלל. גן חיות לא גדול אבל בהחלט איכותי.

גם לולא גן החיות, האי גרסי שווה ביקור. האי שייך לקבוצת איי התעלה. שייך לבריטניה אבל נימצא סמוך לחופי צרפת. הדבר מתבטא באקלים, ובאופי שלו. ביום הראשון שכרנו אופניים ונסענו בשבילי האי, חומות אבן או גדר חיה גבוהה, תחמו את הדרכים הצרות. עצי ענק הצלו על ההולכים והנוסעים. שפע כרמים לענבי מאכל ויין, גבינת איכותיות. קרוב לצרפת כבר אמרנו.רוב התיירים המגיעים לאי, באים בגלל מזג האויר, ובעיקר בגלל היותו אי פטור          ממיסים  והרבה מגיעים לעשות שופינג. בעיקר של בשמים שתיה ותכשיטים                .

 לגן החיות גרסי מגיעים מעטים יחסית למרות שאין לי ספק שהוא הפנינה האמיתית של האי.